כהן ואח' נ' חברת מוקד אמון שמירה ואבטחה בע"מ ואח'

פסק די ן

1. מבוא:

א.עניינו של פסק דין זה הינו זכאותם של קבוצת תובעים, אשר הועסקו כמאבטחים אצל הנתבעת, לפיצויי פיטורין ולפיצויים לא ממוניים, בגין הפרה עקבית ושיטתית של זכויות העובדים.

ב.הנתבעת הינה חברה, המספקת, בין היתר, שירותי שמירה ואבטחה למוסדות וארגונים שונים. התובעים עבדו, בתקופות שונות, אצל הנתבעת ושובצו לעבוד, בפועל, בחברת הייט - אנ.די.אס טכנולוגיות ישראל בע"מ (להלן: "NDS").

ג.הליך זה החל בתביעה, אשר כללה במקורה גם תשלום זכויות סוציאליות שונות בגין עבודתם אצל הנתבעת: פדיון חופשה, דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, הפרשי שכר והפרשי דמי נסיעות. כמו"כ כללה התביעה תשלום פיצוי בגין אובדן תשואת קרן פנסיה ואובדן זיכוי ממס.

ד.עוד כללה התביעה במקור גם תביעה כנגד החברה בה עבדו בפועל - NDS (נתבעת מס' 2). ביום 9/3/09 נתן בית הדין פס"ד חלקי להסכמת הצדדים, לפיה התביעה נגד חברת NDS תידחה. כמו"כ הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובעים סך כולל של 154,438 ₪ בגין רכיבי התביעה, למעט בגין רכיב פיצויי הפיטורים ורכיב הפיצוי ה"עונשי" (הלא ממוני) . בנוסף, שילמה הנתבעת סכום של 25,562 ₪ בצירוף מע"מ כדין בגין תשלום שכ"ט עו"ד (סכום אשר שולם ישירות לב"כ התובעים). ניתן פס"ד חלקי נוסף ניתן ביום 13/6/10 – פס"ד אשר נתן תוקף של פס"ד להסכם פשרה עם תובע נוסף (תובע מס' 12, כפי שנתבעת במקור), כך שעניינו של פס"ד זה אינו נוגע אליו.

ה.לאחר שהצדדים הגיעו ביניהם, כאמור , להסכם פשרה חלקי, נותרו להכרעתנו, שני רכיבים בלבד: פיצויי פיטורים ופיצויים לא ממוניים.

ו.בהסכמת הצדדים, נשמעו עדויותיהם של חלק מהתובעים בלבד, באופן מדגמי מבלי שיש בכך ויתור על תביעותיהם של כל התובעים האחרים שהתייצבו. יש לציין כי תובעים מס' 8 ו-10 לא התייצבו כלל לדיון ההוכחות (ועל כך תהיה התייחסות בהמשך).

ז.מטעם התובעים העידו: מר איתי צרפתי (תובע מספר 5), מר ישראל ריינהרץ (תובע מס' 11) ומר נפתלי כהן (תובע מס' 1). מטעם הנתבעת העיד מר עודד רחמים, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה כמנהל סניף ירושלים ולאר מכן כסמנכ"ל הנתבעת.

2. עיקר טענות הצדדים:

א.פיצויי פיטורים: תובע מס' 1 (להלן גם: נפתלי כהן) טוען כי פוטר ע"י התובעת, בנסיבות המזכות אותו הן בפיצויי פיטורים והן בפיצוי על פיטורים שלא כדין. לדבריו, בשל עמידתו על זכויותיו וזכויות חבריו, ובהיותו דוברם של חלק מקבוצת העובדים (בכללם התובעים) אשר פנו לנתבעת בדרישות לתשלום זכויות שונות – החלה הנתבעת להתנכל לו, תוך פגיעה בשמו הטוב, ולבסוף אף פיטרה אותו.

שאר התובעים מודים כי התפטרו, אך טוענים כי התפטרותם הינה "התפטרות בדין מפוטר" ועל כן זכאים אף הם לפיצויי פיטורים. לטענתם, הנתבעת הפרה באופן שיטתי ועקבי את זכויותיהם, ולפיכך לא היה מקום לדרוש מהם להמשיך בעבודתם, ועל כן זכאים הם לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים , התשכ"ג- 1973 (להלן:"החוק").

ב.יצויין, כי מהתכתובת אשר צורפה לכתב התביעה עולה כי ביום 26/10/05 (בטרם הוגשה תביעה זו) - פנו חלק מהתובעים לנתבעת, בכתב, בדרישה לתשלום זכויות שונות המגיעות להם לטענתם (מכתב החתום על ידי חלק מהתובעים ועובדים נוספים שאינם חלק מהתביעה הנדונה). הנתבעת מצידה נענתה לחלק מהדרישות, (כך למשל החלה להפריש לחלק מהתובעים הפרשות לפנסיה החל מחודש 1/06). לטענת התובעים, בד בבד עם היענותה להפרשת כספים לפנסיה, הפרה הנתבעת הפרה נוספת של זכויותיהם, כאשר במקביל לתחילת ההפרשות לפנסיה, פיצלה הנתבעת - שלא כדין ובאופן פיקטיבי וחד צדדי - את שכר היסוד שלהם באופן ששכרם ירד.

ג.פיצויי עונשי/לא ממוני: בעניין רכיב תביעה זה, טוענים כל אחד מהתובעים כי הם זכאים לפיצוי עונשי בגין הפרה בוטה ושיטתית של זכויותיהם, שמקורן בזכויות מגן, ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה. הסכום הנתבע ע"י כל אחד מהתובעים בגין רכיב זה נאמד על סך 20,000 ₪.

ד.מנגד, לטענת הנתבעת, התובעים מעולם לא פוטרו מעבודתם, כי אם התפטרו מרצונם, ללא כל קשר להרעה מוחשית או אי תשלום זכויות. בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, היו התובעים כולם, סטודנטים, אשר עבדו אצל הנתבעת, באופן זמני בלבד, עד אשר ישתלבו במשרה "קבועה", במקצוע אותם הם למדו. משהתובעים התפטרו מרצונם, אינם זכאים לתשלום פיצויי פיטורים. עוד נטען, כי אף אם היו מתפטרים בשל "הרעת תנאים" ו/או הפרת זכויות עובדים – הרי שעפ"י הדין, היו התובעים צריכים לתת לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את אותם "מחדלים" בדבר אי תשלום זכויות כנטען על ידיהם, טרם התפטרותם – דבר אשר לא נעשה, ועל כן אינם זכאים בכל מקרה לפיצויי פיטורים. זאת ועוד. חלק מהתובעים כלל לא עבדו עוד אצל הנתבעת בעת שהוצאה דרישתם הקולקטיבית בדבר אי תשלום זכויות, ועל כן לגבי אותם תובעים בוודאי שאינם זכאים לפיצויי פיטורים. לעניין הטענה בדבר השינוי החד צדדי בתלושים, נטען על ידי הנתבעת כי לא הייתה בכך כל ירידה בשכרם, אלא מדובר אך בשינוי צורני של התלושים. באשר לפיצויי עונשיים – הרי שבהתאם לפסיקה, בית הדין יפסוק פיצויים מעין אלו אך ורק במקרים חריגים וקיצוניים ביותר. המקרה הנדון אינו נופל לגדר מקרה המצדיק פסיקת פיצויים אלו וממילא התובעים לא הוכיחו טענותיהם כלל בעניין זה אלא הסתפקו בהעלאת טענות בעלמא.

ה.למען הסדר הטוב, להלן פירוט הרכיבים שנותרו במחלוקת לגבי כל אחד מהתובעים:

תובע מס' 1

תובע מס'

2

תובע מס'